הסמלים
- May 1, 2014
- 2 min read
בתקופות ההיסטוריות הקדומות ביותר היוו הגפן ותוצרתה, יחד עם החיטה והשעורה, את
הענף הכלכלי החשוב ביותר של הארץ. קרובים לה בחשיבותם היו התאנה והזית. היא אחת
משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מאות פעמים הוזכרו בתנ"ך: גפן, כרם, ענבים,
יין, תירוש, שכר, חמר, צימוקים וחומץ. עשרות מונחים נתייחדו לחלקי הגפן, לפרייה
ולעבודות הכרם. הגפן מסמלת את עם ישראל וגורלו. הפתגם "איש תחת גפנו ותחת
תאנתו" מסמל את העבר המזהיר ואת חזון העתיד. בספרות חז"ל, בהלכה ובאגדה מצויים
אלפי אזכורים של הגפן וכל הקשור בה.
החיטה והשעורה עשויות שיבולים שיבולים המלאות גרגירים. זהו אחד מסמלי הארץ, כפי
שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש."
מנורת שבעת הקנים, מופיעה לראשונה כסמל לאומי, בזמן מסעי בני ישראל במדבר,
כאחד מתשמישי המשכן. מקורה התוכני והצורני של מנורת שבעת הקנים הוא "עץ החיים".
במסורת היהודית קשור "עץ החיים" בעץ השקד, אולי משום שהשקד מקדים לפרוח והוא
נחשב כסמל אידיאלי לחיים ולתחייה
עץ הדקל (תמר) גדל באזורנו מזה אלפי שנים, היה מרכזי בכלכלת תושבי האזור ומוזכר
במקרא עשרות פעמים. את פרותיו אוכלים טריים או מיובשים או מפיקים מהם דבש. הגזע
ציורים ודקורציות בהשראת עץ הדקל הופיעו גם על העמודים שבמקדשו של שלמה
המלך.ענפי התמר מסמלים את תנובת הארץ השופעת, אך גם את נדודי עם ישראל
במדבר, מכוח העובדה שהלולב נמנה עם ארבעת המינים המשמשים בחג הסוכות.
פיתוחים בדמות מקלעות של ענפי תמר נמנו עם עיטורי הכתלים במקדש שלמה. התמר
שימש השראה לעיצוב כותרת עמוד בתקופה הישראלית (הברזל) המאוחרת הנקראת
שימש לבניית סירות, באזור מסופוטמיה. העלים שימשו לקליעת סלים ומחצלות.
'כותרת התימורה', שעיטרה ארמונות ומבני ציבור.
הגפן סימלה את פוריות ארץ-ישראל (שהייתה ידועה מאז ומתמיד בכרמיה ובתוצרתם).
עם ישראל נמשל לגפן שניטע על-ידי האל. הגפן, האשכול, העלים והקנוקנות היו שכיחים
כדגמי עיטור. הענבים שסימלו שמחה וחיי נצח, עיטרו את מטבעות החשמונאים ובר-
כוכבא.
פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם, החי והצומח,
משום כך עוצבו כלי פולחן, כגון כדים, תליונים ושרביטים בדמות פרי הרימון. כך למשל
עיטורים בצורת רימון קישטו את שולי בגדו של הכוהן הגדול, ורימוני נחושת עיטרו את יכין
ובועז – העמודים שניצבו בחזית המקדש.
.
Comments